יחסי ארגנטינה–ספרד
| יחסי ארגנטינה–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| ארגנטינה | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 46,034,498 | 47,477,027 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 632,770 | 1,397,509 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,746 | 29,435 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי ארגנטינה–ספרד הם יחסי החוץ שבין ספרד לארגנטינה. שתי המדינות חברות באומות המאוחדות וב-G-20.
השגרירות הארגנטינאית ממוקמת במדריד, ויש לה קונסוליות בברצלונה, סנטה קרוס דה טנריפה, ויגו, קדיס ופלמה דה מיורקה. מן הצד השני, השגרירות הספרדית ממוקמת בבואנוס איירס והקונסוליות בקורדובה, באיה בלנקה, רוסאריו ומנדוסה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרדים הראשונים שהגיעו לאזור ארגנטינה היו חוקרים אשר הגיעו לאזור בשנת 1516 בהנהגת חואן דיאס דה סוליס. בשנת 1536 הוקמה התיישבות ספרדית ראשונה. בתקופה שלאחר מכן אזור ארגנטינה הוכפף למלכות המשנה של פרו שנשלטה על ידי האימפריה הספרדית. בשנת 1776 השלטון עבר לידי מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה שמרכזה היה העיר בואנוס איירס. במאי 1810 ארגנטינה הכריזה על עצמאותה, בסדרת אירועים שכונו מהפכת מאי שהובלו על ידי חוסה דה סן מרטין. העימותים בין ארגנטינה לספרד בנוגע לעצמאות הסתיימו כשמונה שנים מאוחר יותר. בשנת 1863 נחתם הסכם שלום בין המדינות.
מאז קבלת העצמאות מספרד, היחסים הדיפלומטיים בין שני העמים היו יציבים. במהלך מלחמת האזרחים בספרד, נותרה ארגנטינה נייטרלית ונתנה מקלט לכל אזרח ספרדי המבקש אותה ללא קשר לשאלת עמדותיו הפוליטיות. בתום המלחמה קיימה ארגנטינה יחסים דיפלומטיים עם ממשלת הגנרל פרנסיסקו פרנקו. בשנת 1947 ביקרה בספרד אווה פרון, רעיית נשיא ארגנטינה חואן דומינגו פרון. בביקור זה הכריזה פרון על תרומות מזון בסדר גודל נרחב לספרד.
ספרד תמכה בטענותיה הטריטויאליות של ארגנטינה על איי פוקלנד, במסגרת מלחמת פוקלנד בשנת 1982. לפי מסמכים שנחשפו בשנת 2012, ראש ממשלת בריטניה באותה התקופה, מרגרט תאצ'ר, חששה כי ספרד תצטרף למלחמה כנגד הממלכה המאוחדת באמצעות פלישה לגיברלטר.
כיום, יש טיסות ישירות בין ארגנטינה וספרד באמצעות חברות התעופה אארולינאס ארחנטינס, אייר אירופה, איבריה איירליינס ו-Level.
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס תמך בסרחיו מאסה בבחירות לנשיאות שנערכו בארגנטינה ב-2023, שבהם ניצח חאבייר מיליי, אשר מתנגד למדיניות הסוצאיליסטיות של סנצ'ס ומאסה. מאז הבחירות היחסים ביניהם היו מתוחים. באפריל 2024, שר התחבורה הספרדי רמז שמיליי משתמש בסמים, וחודש לאחר מכן מיליי התארח בספרד בכנס של מפלגת הימין הקיצוני ושם הוא כינה את אשת ראש הממשלה הספרדית בתור "מושחתת". סנצ'ס דרש ממיליי התנצלות פומבית אך הוא סירב לעשות זאת. בעקבות המשבר, ספרד החזירה את השגריר מארגנטינה.[1]
הסכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים נחתמו הסכמים רבים בין המדינות, כגון הסכם התחבורה האווירית (1947); הסכם לביטול האשרות (1947); הסכם על הגירה (1960), הסכם לשיתוף פעולה תרבותי (1971), הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכני (1972), הסכם לשיתוף פעולה כלכלי (1974), הסכם הסגרה (1987), הסכם לקידום השקעות ולהגנה עליהן (1991); הסכם בדבר הכרה הדדית ברישיון נהיגה (2002) והסכם בדבר הימנעות ממיסוי כפול (2013).
סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015, הסחר בין ארגנטינה וספרד הסתכם ב -2.6 מיליארד אירו. הייצוא העיקרי של ארגנטינה לספרד כוללים: מוצרים המבוססים על בעלי חיים, דגים קפואים, סרטנים וים ים, נחושת וכימיקלים אורגניים. הייצוא של ספרד לארגנטינה כולל: מרכיבים וציוד לרכב וחומרים חשמליים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוכנויות הידיעות, משבר בין ספרד לארגנטינה: הנשיא מיליי, אשת רה"מ ה"מושחתת" והאיום בניתוק היחסים, באתר ynet, 21 במאי 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נשיא ארגנטינה כינה את אשת ר"מ ספרד "מושחתת", מדריד החזירה את השגריר, באתר וואלה!, 22.05.24