וטובו
 | |
| תחנת הרכבת בווטובו | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מחוז | רוסה |
| ראש העיר | רֶיחָאן חָאבִּיל |
| שטח | 86.801 קמ"ר |
| גובה | 183 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 5,581 (15 במרץ 2024) |
| קואורדינטות | 43°42′N 26°16′E / 43.700°N 26.267°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.vetovo.com | |
וֶטוֹבוֹ (בבולגרית: Ветово) היא עיירה ומועצה אזורית בצפון מרכז בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת גודל האוכלוסין במחוז רוסה. העיירה שוכנת 262 ק"מ מהבירה סופיה ו-40 ק"מ מבירת המחוז רוסה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת הברונזה המאוחרת, במהלך המאה ה-12 לפנה"ס התיישבו באזור שבטים תראקים. באזור גם נתגלו ממצאים ארכאולוגיים מהמאה ה-5 לפנה"ס, המעידים על התיישבות מאורגנת בעידן הממלכה התראקית. צפונית מזרחית לעיירה נשתמרו שרידי מצודה ביזנטית. כ-5 קילומטרים מווטובו מצוי אתר המורשת העולמית כנסיות איבאנובו ובסביבת העיירה ממצאים נוספים מתקופת האימפריה הבולגרית השנייה. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הוכלל האזור בשטח נסיכות בולגריה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין. במהלך מלחמת הבלקן השנייה הצטרפו בני מיעוטים רבים מהעיירה למיליציית מתנדבים בולגרית שלחמה בחזית הסרבית[1].
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיירה תחנת רכבת אחת. וטובו ממוקמת בסמיכות לכביש המהיר רוסה – וארנה המקשר את העיירה גם לעיר ראזגרד. וטובו היא מרכז תעשייה זעירה בתחום מוצרי זכוכית, פורצלן וקדרות, המיוצאים לאוסטריה, איטליה וגרמניה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית העיירה מצויה במגמת קיטון מתונה (ילודה לעומת תמותה) ובין 2004 ל-2009 ירד מספר התושבים ב-6.76%. אוכלוסיית וטובו מורכבת מאחוז גבוה של קבוצות מיעוטים ובכלל זה טורקים, צוענים וצאצאי הטטרים של קרים, זאת בנוסף לבולגרים המהווים כמחצית מכמותה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של וטובו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ממצאים היסטוריים וארכאולוגיים בוטובו, באתר הרשות המקומית וטובו (בבולגרית).
| רשויות מקומיות וערי מחוז רוסה שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
