הגדה היספנית-מורסקית
הגדה היספנית-מורסקית (באנגלית: Hispano-Moresque Haggadah) היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה בין שלהי המאה ה-13 לבין תחילת המאה ה-14 בקסטיליה, כתב היד נמצא בספרייה הבריטית ומספרו שם MS Oriental 2737.
ההגדה היא ככל הנראה העדות הראשונה להגדה שהיא נפרדת מהמחזור תפילה ולהתפתחות כספר נפרד. בהגדה משולבת איקונוגרפיה המקשרת את כתב היד למקום מסויים, נסיבות היסטוריות ומשפחה, דבר שלא היה מצוין נכון לזמן כתיבת ההגדה בספרות.[1]
תוכן ההגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמונות בהגדה מקושרות לתקופת אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה, דבר המסייע לתארך את יצירת ההגדה ככל הנראה לרבע האחרון של המאה ה-13. במידה אפשרית עובדה זאת מלמדת כי ההגדה היספנית-מורסקית היא ההגדה ההראשונה עם איורים מהתנ"ך.[1]
למרות הגודל הקטן של ההגדה (16 ס"מ גובה לעומת 20 ס"מ להגדות ששרדו מאותה תקופה), ההגדה כוללת איורים רבים ומילים מעוצבות בתוך תיבות. בשונה מהגדות מממלכת ארגון, שציור ההגדה מושפע מאיורים מאותה תקופה בעלי סגנון גותי בצרפת או באיטליה" שמאופיינים בצביעה עבה ושימוש בזהב, ההגדה היספנית-מורסקית מזכירה כתבי יד ספריים מוקדמים שמכילים שימוש בצבעים בהירים, בתיבות לא מווסתות צבעוניות בתוך גבולות מצוירים שמזכירים כתבי יד שנוצרו במנזרים איבריים במאה ה-10 והמאה ה-11.[1]
בהגדה יש איזכורים להרלדיקה, כמו אריות וצריחים, שמשוייכים עם קסטיליה ולאון. בהגדה ניתן למצוא קשור ייחודי לנשים, שכן קיימים איורים של נשים שקוראות את ההגדה במהלך סדר פסח.[1]
בכתב היד יש מגמה מעורבת של חבישת כיפה אצל הדמויות בתמונות. בכמה תמונות בכתב היד מוצג המפגש שבין משה ואהרן במדבר או את משה ואהרן לפני פרעה או את משה המנהיג את העם אחריו בים סוף, ניתן להבחין רק על ראשו של משה בכיסוי ראש, הנראה ככיפה או ככובע קטן. בסיפור המטה ההופך לנחש ובולע את מטותיהם של החרטומים חובשים גם משה וגם אהרן כיסוי ראש דומה אך בצבעים שונים. אך דמותיהם של אברהם ויצחק בשלושת שלבי התיאור של סיפור עקדת יצחק מצוירות בלא כיסוי ראש. דמותו של משה לפני הסנה אף היא מתוארת בגילוי ראש, כמו גם דמותיהם של בני ישראל היוצאים ממצרים והעוברים בים סוף. הדמויות שמכינות חרוסת, מגעילות כלים, ויושבות סביב שולחן הסדר מתוארות בגילוי ראש, לעומת זאת, ראשיהם של בעלי הבית העורך את הסדר, האופה ושל מחלק האוכל מכוסים.[2]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
רבן גמליאל ותלמידו -
מצה -
-
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסבר על ההגדה במאמר של ג'ולי האריס
- תמונות דפי ההגדה באתר The Bezalel Narkiss Index of Jewish Art
