דולן פרקינס-ולדז
 | |
| לידה | ממפיס |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הרווארד, White Station High School, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, הרווארד קולג' |
| שפות היצירה | אנגלית |
| https://dolenperkinsvaldez.com | |
  | |
דולן פרקינס-ולדז (באנגלית: Dolen Perkins-Valdez) היא סופרת אמריקאית, הידועה בעיקר בזכות רומן הביכורים שלה וונץ': רומן (2010), שהפך לרב מכר. ספר נוסף שלה, שתורגם לעברית, הוא 'קחי את ידי'.
היא יושבת ראש מועצת המנהלים של קרן PEN/Faulkner.[1]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדולן פרקינס-ולדז תואר BA מהרווארד. היא השלימה דוקטורט באנגלית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון די. סי.. מאז אוגוסט 2019, היא פרופ"ח ב-American University בוושינגטון די. סי..
פרקינס-ולדז פרסמה סיפורים קצרים ומאמרים במגזינים כגון The Kenyon Review, StoryQuarterly, StorySouth, African American Review, PMS: PoemMemoirStory, North Carolina Literary Review, Richard Wright Newsletter ו-SLI: Studies in Literary Imagination.[2] ובנוסף פרסמה עד כה שלושה ספרים.
ב-2013 הוזמנה פרקינס-ולדז לכתוב מאמר מבוא למהדורה ה-37 של האוטוביוגרפיה של סולומון נורת'אפ, שתים עשרה שנים של עבדות.[3]
וונץ': רומן[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרקינס-ולדז סיפרה שהיא קיבלה השראה לכתוב את רומן הביכורים שלה, Wench: A Novel (2010), לאחר שקראה ביוגרפיה של WEB Dubois ונתקלה בהתייחסות קצרה להקמת אוניברסיטת ווילברפורס. שם תואר כי האוניברסיטה שכנה בתחילה בבניינים ובשטחים של אתר נופש לשעבר בבעלות פרטית בשם Tawawa House, שנקרא כך על שם "המעיינות הצהובים" באזור. המים העשירים בברזל נחשבו כבעלי סגולות רפואיות. בין המבקרים הקבועים בקיץ באתר הנופש באוהיו בתקופת האנטבלום היו בעלי מטעים דרומיים לבנים והפילגשים-שפחות הצבעוניות שלהם.[4]
בוונץ' מתוארת ליזי, שפחה צעירה, ומערכת היחסים המורכבת שלה עם אדונה. מתוארים גם חייהן של שלוש פילגשים צבעוניות אחרות, שליזי מכירה באתר הנופש. הן מושפעות מכך שהן מבלות זמן במדינה חופשית, ורואות שם אנשים צבעוניים חופשיים. הרומן פורסם על ידי הרפר קולינס בשנת 2010 ובכריכה רכה בשנה שלאחר מכן.
הספר זכה לביקורות חיוביות ולתשומת לב כרומן ביכורים.[5] המהדורה בכריכה רכה הפכה לרב מכר. הרומן נבחר בשנת 2010 על ידי NPR כאחד מחמישה ספרים שיצאו באותה שנה והומלץ למועדוני ספרים בתור "משהו לדבר עליו".[6]
באלם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן השני שלה, Balm, ראה אור במאי 2015.[7] הרומן מתרחש בשיקגו בתקופת השיקום. הוא מתאר הילרית שחורה מטנסי בשם מאדג', שנולדנ חופשיה; ספיריטואליסטית אלמנה לבנה בשם סיידי; וגבר משוחרר בשם המפ מקנטקי, שזכה לחופש על ידי לחימה עם צבא האיחוד. כל אחד מהם היגר לשיקגו לאחר המלחמה, יחד עם אלפי אחרים שעבדו כדי לבנות מחדש את חייהם ולחקור סוגים חדשים של חופש.[8]
פרקינס-ולדז אמרה שהיא רצתה "להעביר את הסיפור משדה הקרב של המלחמה למקום כמו שיקגו [...] להוציא אותו מהמרחבים המסורתיים האלה כמו הדרום או אפילו מקומות כגון וירג'יניה או פנסילבניה... ולהציב את זה במקום שהושפע לחלוטין מהמלחמה אבל עדיין, במובנים מסוימים, פריפריאלי".[8]
קחי את ידי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן השלישי של דולן , קחי את ידי, יצא לאור על ידי Berkley Books/Penguin Random House באביב 2022.[9] בעברית יצא הספר בהוצאת אריה ניר הוצאה לאור בשנת 2023, בתרגום נעה בן פורת. ספר זה נכתב בהשראת משפט רלף נגד וינברגר, בו תבעו האחיות מיני לי ומרי אליס רלף, בנות 12 ו-14, אשר עוקרו ללא הסכמתן ביוני 1973, במונטגומרי (אלבמה) על ידי סוכנות שפעלה במימון פדרלי.[10] על כך אמרה פרקינס-ולדז כי "הזכות להיות אמא והזכות שלא להרות אם רצונך בכך הן שני צדדים של אותו מטבע",[11] וזהו הנושא אותו חוקר הספר.
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2002–2003, הייתה עמיתת פוסט-דוקטורט של הנשיא במרכז ללימודי אפרו-אמריקאים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[12]
- 2009, פיינליסטית לפרס רוברט אולן באטלר לסיפורת בדיונית.[2]
- 2011, פיינליסטית לשני פרסי תדמית NAACP ופרס הרסטון-רייט מורשת לספרות, על הרומן שלה וונץ'[13]
- פרס הסופר הראשון בשנת 2011 עבור וונץ' על ידי הוועד השחור של איגוד הספריות האמריקאי.[14][15]
- קיבלה מענק DC לאמנויות כדי לסייע בהשלמת הרומן השני שלה, Balm.
- 2022, פרס הספר הקולי הטוב ביותר של אודיבל עבור קחי את ידי[16]
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וונץ': רומן (2010)
- באלם: רומן (2015) ISBN 9780062318671
- קחי את ידי (2022)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דולן פרקינס-ולדז
דולן פרקינס-ולדז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "About Us | the PEN/Faulkner Foundation".
- ^ 1 2 "'Wench - A Novel': An Excerpt". The Nervous Breakdown. 30 בינואר 2010. נבדק ב-12 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Northup, Solomon & Perkins-Valdez, Dolen (Introduction) (17 בספטמבר 2013). Twelve Years a Slave (37th ed.). Atria. ASIN B00DJWV0VY.
{{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ O'Neal Parker, Lonnae. "A tender spot in master-slave relations". Washington Post. נבדק ב-15 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nelson, Samantha (בינואר 2011). "Review: Dolen Perkins-Valdez: Wench". AV Club. avclub.com. נבדק ב-15 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Neary, Lynn (6 בדצמבר 2010). "Best Books of 2010: Book Club Picks: Give 'Em Something To Talk About". NPR. נבדק ב-12 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perkins-Valdez, Dolen (26 במאי 2015). Balm: A Novel (1st ed.). Amistad. ISBN 978-0062318657.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 NPR Staff (6 ביוני 2015). "Author Interviews: 'Balm' Looks At Civil War After The Battles, Outside The South". NPR. נבדק ב-8 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Book Deals: Week of October 5, 2020".
- ^ דולן פרקינס-ולדז, קחי את ידי, ישראל: אריה ניר, 2023, עמ' 409
- ^
גילי איזיקוביץ, כ-150 אלף נשים עוקרו בכפייה בארה"ב. דולן פרקינס־ולדז היתה חייבת לספר את סיפורן, באתר הארץ, 23 במאי 2023
- ^ "WEDDINGS/CELEBRATIONS; Dolen Perkins, David Valdez". The New York Times. 3 באוגוסט 2003. נבדק ב-11 בספטמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Profile Dolen Perkins-Valdez". www.american.edu. נבדק ב-2016-01-30.
- ^ "Black Caucus of the American Library Association Literary Awards (1994–Present)". Infoplease. נבדק ב-15 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perkins-Valdez, Dolen (2010). Wench. Amistad. ISBN 9780061706547.
- ^ דולן פרקינס-ולדז, באתר סימניה
