נון-קונפורמיזם
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם (על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-תַּלְמָנוּת[1]) היא התנהגות המנוגדת להתנהגות הקונפורמית, שבה אדם מתאים את עצמו ואת עמדותיו לנורמות מוסכמות בחברה מסוימת. כלומר, נון-קונפורמיזם היא התנהגות שבה אדם "הולך נגד הזרם" ולא מוכן להיכנע ללחץ חברתי או לנורמות ומסורות חברתיות.
לנוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם תפקיד חשוב במניעת התבססות שלטון סמכותני (פשיסטי, מיליטריסטי) או יחידני (רודני, דיקטטורי). הנאציזם לדוגמה, בנה את כוחו על בסיס הקונפורמיזם בקרב העם, בעוד הנון-קונפורמיזם היווה התנגדות לאותו משטר.
דוגמאות לנון-קונפורמיזם בחיי היומיום: לבוש בשונה מהסביבה, מהנורמות המגדריות או מהאופנה. הצבעה בבחירות למפלגות או דמויות ציבוריות בשונה מהנהוג בסביבה הקרובה או בקרב כלל המצביעים.
ישנם שני סוגים של התנהגויות נון-קונפורמיסטיות: התנהגות נונקונפורמיסטית והתנהגות אנטי-קונפורמיסטית.
נון-קונפורמיזם, כמו אנטי-קונפורמיזם, היא גישה שבה היחיד מתנגד להיכנע ללחץ חברתי מצד הקבוצה. אך לשתי הגישות סיבות שונות להתנגדותם לדעת הקבוצה:
האנטי-קונפורמיסט מתנגד לדעת הקבוצה בשל רצונו להיות שונה ממנה באופן עקרוני וטבעי. הנון-קונפורמיסט מתנגד לדעת הקבוצה בשל נאמנותו לדעתו ולהשקפותיו. בשל התנהגות זו עשוי הנון קונפורמיסט להשפיע על דעת הקבוצה ולגרום לחלק מחבריה ללכת בעקבותיו.
קיימים כמה מצבים שבהם ישפיע הנון-קונפורמיסט על הקבוצה:
- כאשר הקבוצה מייחסת לו סיבה פנימית, כלומר, כאשר הקבוצה מאמינה שהדעה של המיעוט נובעת מסיבה פנימית אמיתית.
- כאשר האדם נשען על עצמו ויש לו ביטחון עצמי, ביטחונו העצמי עשוי לעשות רושם על הרוב ובכך לגרור אותם אחריו.
- כאשר מתקיים "עקרון ההגברה", כאשר הוא מביע אנטי, אף על פי שהוא יכול להפסיד הרבה, סימן שיש אמת והיגיון בתפיסתו.