בדיקת שינויים ספציפיים

'{{אישיות | תמונה = George_Soros_-_Festival_Economia_2018_1.jpg | כיתוב = סורוס, 2018 | צאצאים = [[אלכסנדר סורוס]] }} '''ג'ורג' סורוס''' (במקור '''שוורץ''', ב[[אנגלית]]: '''George Soros''', ב[[הונגרית]]: '''Soros György''' – מבוטא שוֹרוֹש; נולד ב־[[12 באוגוסט]] [[1930]]) הוא [[איל הון]] [[יהודי]]־[[הונגריה|הונגרי]]־[[ארצות הברית|אמריקאי]] מיליארדר התורם סכומים גדולים ל[[ארגוני זכויות האדם|ארגוני זכויות אדם]], למוסדות, ולקידום פעילות פוליטית בעולם. תמך בהקמת מוסדות אקדמיים, ביניהם בית הספר החדש לכלכלה במוסקבה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ft.com/content/a037680e-34c3-377a-82be-af853c393ecc|כותרת=Russia’s New Economic School: a big birthday for pioneers on the 17th floor {{!}} Financial Times|אתר=www.ft.com|תאריך_וידוא=2023-08-22}}</ref> ו[https://www.ceu.edu/ האוניברסיטה האירופאית בבודפשט].<ref>https://www.ceu.edu/about/history</ref> נודע בשל עמדותיו הליברליות{{הערה|שם=מוניטור|אלכסנדרה ה. ג'ופי, [http://www.ngo-monitor.org.il/data/images/File/Soros2013ExecHeb.pdf השקעה גרועה - הפילנתרופיה של ג'ורג' סורוס והסכסוך הערבי-ישראלי], באתר [[NGO monitor]]}}{{הערה|שם=רביד|{{הארץ|ברק רביד|בהוראת נתניהו: משרד החוץ חוזר בו מהביקורת על אנטישמיות בהונגריה ותוקף בחריפות את סורוס|1.4238186|9 ביולי 2017}}}} ובשל מיתוגו השלילי בידי מפלגת [[פידס]] ההונגרית.{{הערה|שם=אוני}}<ref name=":0">{{וואלה!|רויטרס|בכיר בהונגריה השווה את סורוס להיטלר, הארגונים היהודיים קוראים להדיחו|3401816|29 בנובמבר 2020}}</ref><ref name=":1">{{שקוף||כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית|10963|6 בינואר 2020}}</ref><ref>{{ידיעות אחרונות|[[נחום ברנע]]|למה הם שונאים את סורוס|5233286|20 באפריל 2018}}</ref> בשנת 2018 העריך מגזין "[[פורבס]]" את הונו בכ־8 מיליארד דולר.{{הערה|[https://www.forbes.com/profile/george-soros/ סורוס באתר פורבס]}} ==ראשית חייו== נולד בשם '''ג'רג' שוורץ''' (ב[[הונגרית]]: '''Schwartz György''') ב[[בודפשט]] שב[[הונגריה]], למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. כרבים באותה העת, הוריו לא חשו בנוח עם מוצאם היהודי שהיה סטיגמה חברתית, ואמו התביישה בכך. הוא אמר באירוניה שאמו הייתה "די [[אנטישמיות|אנטישמית]]"{{הערה|{{cite book|last1=Slater|first1=Robert|title=Soros: The Life, Ideas, and Impact of the World's Most Influential Investor|publisher=McGraw Hill Professional |isbn= 9780071608459 |page= 30| url= https://books.google.com/books?id=J7I26pZK8TUC&pg=PA22|access-date=November 16, 2016|language=en|date=January 18, 2009}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|1=[https://www.newyorker.com/magazine/1995/01/23/the-world-according-to-soros The World According to George Soros] . [[ניו יורקר]], 15 בינואר 1995.}}. האב טיבדר היה [[עורך דין]] במקצועו שנפל בשבי במהלך שירותו ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ונמלט חזרה מ[[רוסיה]] למשפחתו בבודפשט. אימו ארז'בט הגיעה ממשפחה בעלת חנות מצליחה ל[[משי]]. כמו כן אביו היה חובב [[אספרנטו]] ולימד את בנו את השפה. בשנת [[1936]] שינה אביו את שם משפחתו משוורץ בעל הצלצול היהודי לשורוש ("יורש/הבא בתור" בהונגרית, או "להרקיע" באספרנטו), כדרך נוספת להתחמק מן ה[[אנטישמיות]] הגוברת. במרץ [[1944]] כבשה גרמניה הנאצית את הונגריה. ילדים יהודים הורחקו מבתי הספר, ונדרשו להתייצב בפני ה[[יודנראט]]. סורוס סיפר שקיבל מהיודנראט משימה: לחלק הודעות ליהודים. הוא הראה את ההודעות לאביו, שזיהה שאלה צווי הגליה לעורכי דין יהודים, והורה לסורוס להזהיר את מקבלי הצווים. משפחתו של סורוס רכשה מסמכים שהקנו לה זהות [[נוצרית]], וכך שרדה את [[שואת יהודי הונגריה]]. סורוס הנער התחזה לבן הסנדקות של פקיד במשרד החקלאות ההונגרי, שעסק בהחרמת רכוש יהודי.{{הערה|[http://mediamatters.org/blog/2010/11/09/beck-falsely-accuses-soros-of-nazi-collaboratio/173114 Beck falsely accuses Soros of Nazi collaboration on Kristallnacht anniversary], "Media Matters", November 9, 2010|כיוון=שמאל}} בשנת [[1998]] בריאיון עם סטיב קרופט במסגרת התוכנית [[60 דקות]] אמר סורוס שאין הוא מצטער על מעשיו באותה תקופה, שכן בכל מקרה אדם אחר היה עושה זאת.{{הערה|[https://archive.org/details/BREAKINGSCRUBBED1998GEORGESOROSVideoResurfaces הריאיון עם ג'ורג' סורוס בתוכנית 60 דקות], באתר [[ארכיון האינטרנט]] {{סרטונים}}}} אביו של סורוס סייע להצלת יהודים נוספים, וסורוס כתב על כך מאוחר יותר ששנת 1944 הייתה המאושרת בחייו, משום שהתאפשר לו לחזות בגבורתו של אביו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Kaufman, Michael T|שם=Soros: The Life and Times of a Messianic Billionaire|מו"ל=Knopf|שנת הוצאה=2016|עמ=5}}|כיוון=שמאל}} המשפחה ניצלה בזכות תושייתה של [[אלזה ברנדייס]] אשר סיפקה להם מחסה בביתה. בשנת [[1945]] שרד סורוס את [[המצור על בודפשט]]. בגיל 17 היגר ל[[אנגליה]] ולמד ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]] שם סיים [[תואר ראשון]] ו[[מוסמך אוניברסיטה|שני]] ב[[פילוסופיה]] בשנת [[1954]].{{הערה|[http://www.lse.ac.uk/supportingLSE/NorthAmericanAdvisoryBoard.aspx LSE North American Advisory Board]|כיוון=שמאל}} הוא הושפע רבות מהפילוסוף [[קרל פופר]], שהיה אחד ממוריו, ומרעיון [[חברה פתוחה|החברה הפתוחה]] אותו קידם. בתום לימודיו החל לעבוד כפקיד בבנק "סינגר ופרידלנדר", ובהמשך עבר למחלקת ה[[ארביטראז']]. בהמלצת חבר לעבודה עבר בשנת [[1956]] ל[[ניו יורק]], שם עבד בחברת הברוקרים F.M. Mayer והתמחה במניות אירופיות, שעוררו עניין בארצות הברית עם ראשיתו של התהליך שהסתיים לימים בהקמת [[האיחוד האירופי]]. בשנת [[1959]] עבר לעבוד בחברת {{משמאל לימין|Wertheim & Co.}}, כאנליסט לניירות ערך אירופיים. ==פעילות כלכלית== סורוס עשה את הונו ממסחר ב[[מטבע חוץ]]. הוא רכש מטבעות שלדעתו עמדו בפני [[ייסוף]], ומכר מטבעות שלדעתו עמדו בפני [[פיחות]]. לרוב, הערכותיו היו נכונות ומבוססות. את עיקר פרסומו הציבורי קנה ב־1992, עת [[מכירה בחסר|מכר בחסר]] מיליארדי [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] תוך ציפייה לפיחות בשער המטבע הבריטי. הפיחות אכן התממש ב־1993 והביא ליציאת הליש"ט ממנגנון שערי החליפין האירופי, שקדם ל[[אירו]]. בעשורים האחרונים החל סורוס לתרום מיליארדי דולרים לצדקה וארגונים פוליטיים. סורוס הוא יו"ר הנהלת קרן ההון "סורוס" וראש "[[מכון החברה הפתוחה]]" {{אנ|Open Society Foundations}} (Open Society Institute). הוא גם חבר לשעבר במועצת המנהלים של המועצה האמריקנית ליחסי חוץ. ב־[[2009]], לאחר [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]], הקים את [[המכון למחשבה כלכלית חדשה]] (Institute for New Economic Thinking).{{הערה|{{גלובס|רן דגוני|סורוס נגד השוק החופשי: מקים מכון לחשיבה כלכלית חדשה|1000508850|28 באוקטובר 2009}}}} ===עסקיו=== בשנת [[1970]] ייסד סורוס את "סורוס ניהול קרנות" כחברה־בת של בנק ההשקעות "ארנולד אנד ס. בלייקרודר" שבו כיהן כסגן נשיא, יחד עם עמיתו לחברה [[ג'ים רוג'רס]]. עוד קודם לכן ניהלו השניים את קרן הגידור Double Eagle מטעם הבנק. בשנת [[1973]] עזב את ניהול הקרן כדי להקים קרן גידור משלו באמצעות 12 מיליון דולר שגויסו ממשקיעים. בתחילה נקראה הקרן קרן סורוס, אך שמה שונה לקרן קוונטום (בהמשך, קבוצת קרנות קוונטום). רוג'רס פרש מהקרן בשנת 1980.<!-- נכתב ללא מקור: "במהלך שבע שנים אלה השיגה הקרן תשואה של 4200%, בהשוואה לעלייה של כ-47% במדד S&P." יש להביא מקור לפני החזרת המידע לתצוגה --> בשנת 2011 הכריז סורוס כי הקרן תהפוך לקרן ניהול השקעות משפחתית ותיסגר להשקעות חיצוניות, והשקיע מכספו כמיליארד דולר כהחזר למשקיעים.{{מקור|נושא=אישים|נושא2=מדעי החברה}}<!-- נכתב ללא מקור: "עם תשואה ממוצעת של מעל 20% בשנה מאז הקמתה, הייתה זו קרן הגידור המצליחה ביותר מאז ומעולם." יש להביא מקור לפני החזרת המידע לתצוגה --> ב־[[16 בספטמבר]] [[1992]], יום שכונה "יום רביעי השחור", הקרן של סורוס ביצעה מכירה בחסר של לירות שטרלינג בשווי יותר מ־10 מיליארד דולר, תוך ניצול הימנעותה של ממשלת בריטניה מלהעלות את ה[[ריבית]] לרמה ששררה בכלכלות אחרות באירופה או לאפשר ניוד של המטבע שלה. כשלבסוף נסוגה בריטניה ממנגנון הריבית האחידה האירופי, הדבר גרם ל[[פיחות]] קיצוני במטבע הבריטי, והמרוויח הגדול מכך היה סורוס שגרף סכום המוערך ב־1.1 מיליארד דולרים. כתוצאה מכך הוא כונה "האיש ששבר את הבנק המרכזי של אנגליה". בשנת 1997, העריך משרד האוצר הבריטי את העלות של יום רביעי השחור ב־3.4 מיליארד ליש"ט. באוקטובר 1992, צוטט סורוס בעיתון [[הטיימס]]: "הפוזיציה שלנו ביום רביעי השחור הייתה שווה כמעט 10 מיליארד דולר. תכננו למכור יותר מכך. למעשה, כאשר [[נורמן למונט]] (שר האוצר של בריטניה) אמר לפני הפיחות שהוא מתעתד ללוות קרוב ל־15 מיליארד כדי להגן על השטרלינג, היינו משועשעים, מפני שזה היה בערך הסכום שרצינו למכור". בשנת 1997, במהלך [[המשבר הפיננסי באסיה (1997)]], האשים ראש ממשלת [[מלזיה]] [[מאהאטיר מוחמד]] את סורוס בשימוש בעושרו על מנת להעניש את [[איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה|איגוד מדינות דרום־מזרח אסיה]] (ASEAN) על קבלת [[מיאנמר]] כחברה בארגון. בהמשך להיסטוריה של התבטאויות [[אנטישמיות]], מהאטיר התייחס לרקע ה[[יהודי]] של סורוס ("היה זה יהודי אשר עורר את קריסת המטבע"{{הערה|{{הטלגרף||Mahathir's dark side|comment/telegraph-view/3597972/Mahathirs-dark-side.html|24 October 2003}}}} ) ורמז כי סורוס גרם למשבר כחלק מ[[קנוניה|קונספירציה]] יהודית. תשע שנים מאוחר יותר, בשנת [[2006]], התנצל על כך מהאטיר. בספרו משנת [[1998]] "The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered" הסביר סורוס את תפקידו במשבר כך: :המשבר הפיננסי שמקורו בתאילנד בשנת 1997 היה מעצבן במיוחד בשל היקפו וחומרתו ... בתחילת שנת 1997, היה ברור לסורוס ניהול קרנות כי הפער בין חשבון הסחר וחשבון ההון נעשה בלתי נסבל. מכרנו בחסר את הבאט התאילנדי ואת הרינגיט המלזי בראשית שנת 1997 עם מח"מ של שישה חודשים עד שנה. (כלומר, נכנסנו לתוך חוזים לספק בתאריך עתידי באט תאילנדי ורינגיט מלזי בלי להחזיק בהם באותו זמן). :לאחר מכן ראש הממשלה של מלזיה, מהאטיר, האשים אותי בגרימת המשבר, האשמה מופרכת לחלוטין. לא היינו בין המוכרים של המטבע במהלך החודשים שלפני המשבר – נהפוך הוא, אנחנו היינו הקונים כאשר המטבעות החלו לרדת – ביצענו רכישת רינגיט כדי לממש את הרווחים על הספקולציה הקודמת שלנו. (יותר מדי מוקדם, כפי שהתברר. השארנו את מרבית הרווח הפוטנציאלי על השולחן כי חששנו שמהאטיר יכפה שליטה במטבע. הוא עשה זאת, אבל הרבה יותר מאוחר".{{הערה|Soros, George (1999). The Crisis of Global Capitalism: Open Society Endangered, 2nd ed., PublicAffairs, {{ISBN|1-891220-27-4}}, pp. 208-209.|כיוון=שמאל}} ===תחזיות=== בספרו: "הפרדיגמה החדשה של השווקים הפיננסיים" (מאי 2008), תיאר סורוס "סופר בועה" שהלכה והתנפחה במשך 25 השנים האחרונות והיא מוכנה לקריסה. זה היה השלישי בסדרה של ספרים שנכתבו על ידו שבהם הוא חזה בהצלחה אסון כלכלי. כפי שהוא קובע: :"יש לי היסטוריה של ילד הקורא [[הילד שצעק זאב#זאב זאב|זאב זאב]]... עשיתי זאת לראשונה ב (ספר) "ה[[אלכימיה]] של האוצר" (בשנת 1987), ואז ב"[[משבר]] ה[[קפיטליזם]] הגלובלי" (בשנת [[1998]]) ועכשיו בספר הזה. כך שזה שלושה ספרים המנבאים אסון. (ולאחר ש)הילד צעק זאב זאב שלוש פעמים... ה[[זאב מצוי|זאב]] באמת הגיע”. הוא מייחס את הצלחתו ליכולתו להבחין כאשר התחזיות שלו אינן נכונות: :"אני עשיר רק מפני שאני יודע מתי אני טועה... אני בעצם שרדתי על ידי זיהוי הטעויות שלי. אני מקבל כאבי גב לעיתים קרובות בשל העובדה כי טעיתי. בכל פעם שאתה טועה אתה צריך להילחם או לברוח. וכאשר [אני] הופך את ההחלטה, כאב הגב נעלם”. בחודש פברואר 2009, אמר ג'ורג' סורוס כי המערכת הפיננסית העולמית למעשה התפרקה, והוסיף כי אין סיכוי לפתרון בטווח הקרוב למשבר. "אנו עדים להתמוטטות של המערכת הפיננסית... היה דגש על 'ייצוב החולה', וזה עדיין בשלב של 'ייצוב החולה'. אין שום סימן שאנחנו קרובים לתחתית". ===מידע פנים=== בשנת [[1988]], סורוס התבקש להצטרף לניסיון השתלטות על הבנק הצרפתי [[סוסייטה ז'נרל]] והוא סירב להשתתף במכרז, אך למרות זאת מאוחר יותר קנה ממניות החברה. השלטונות הצרפתיים החלו בחקירה בשנת [[1989]], ובשנת [[2002]] בית המשפט הצרפתי קבע כי היה זה סחר ב[[מידע פנים]], הרשעה פלילית כמוגדר תחת חוקי [[ניירות ערך]] הצרפתית, והוא נקנס בסכום של 2.3 מיליון [[דולר]], אשר היה הסכום שאותו הרוויח מהשימוש במידע פנים. לא נעשתה חקירה של נזקי האירוע בגלל התיישנות המקרה ומשך הזמן עד ל[[הרשעה]]. סורוס הכחיש כל אשמה ואמר כי החדשות של השתלטות היו נחלת הכלל. ההרשעה שלו בסחר במידע פנים אושרה גם על ידי [[בית המשפט העליון]] ב[[צרפת]] ב־[[14 ביוני]] [[2006]]. סורוס ערער ל[[בית המשפט האירופי לזכויות אדם]], בטענה כי עיכוב של 14 שנה בהבאת התיק לבית המשפט מנע [[שימוע]] הוגן. באוקטובר 2011 נדחה ערעורו. ==השקעות בישראל== במשך השנים השקיע סורוס במספר חברות בישראל, בהן: * '''[[HP Indigo|אינדיגו]]''' – השקעתו הראשונה בישראל הייתה בחברת "אינדיגו" (היום HP Indigo) העוסקת בייצור מכונות דפוס דיגיטלי. ביוני 1993 הוא רכש 14% מהחברה בתמורה ל־50 מיליון דולר. ב־[[1995]] הגדיל סורוס את החזקותיו ל־30%.{{הערה|{{TheMarker||ג'ורג' סורוס הקטין אחזקותיה באינדיגו ל- % 24.15; HP מחזיקה ב- % 24 מאינדיגו|1.21748|26 בפברואר 2000}}}} * '''ג'יאוטק''' – בסוף שנת 1993 השקיע סורוס 125 מיליון דולר בחברת ג'יאוטק, שפיתחה מוצרים לתקשורת אלחוטית על בסיס טכנולוגיה של [[רפא"ל]].{{הערה|{{גלובס|עמנואל תימור|ג'יאוטק גייסה 75 מיליון ד' בהנפקה פרטית; בשנתיים האחרונות גייסה החברה 415 מ' ד |112548|6 בינואר 1997}}}} החברה פשטה את הרגל.{{הערה|{{TheMarker|אפרת נוימן|ג'יאוטק, שהקים וניהל ירון איתן, התחילה כאחת ההבטחות של ההיי-טק הישראלי וסיימה כאחד הכישלונות הבולטים|1.1754730|12 בנובמבר 2007}}}} * '''[[קומברס]]''' – בשנת 1997, הקים יחד עם חברת קומברס את [[קרן הון סיכון|קרן ההון סיכון]] "קומסור" (שם החברה הוא שילוב של קומברס וסורוס), שגייסה הון בהיקף של 30 מיליון דולר להשקעות [[היי-טק|היי־טק]] בישראל.{{הערה|{{גלובס||סורוס וקומברס הקימו קרן בהיקף של 30 מ' ד' להשקעות היי-טק בישראל |139017|28 בינואר 1997}}}} בשנת 2012, בעקבות המשבר שחוותה החברה, רכש 7% ממניותיה בשווי של כ־100 מיליון דולר.{{הערה|{{TheMarker||סורוס רכש 7% ממניות קומברס בשווי 100 מיליון דולר|1.1644270|17 בפברואר 2012}}}} * '''[[טבע תעשיות פרמצבטיות]]''' – במשך השנים הושקע כ־5% מהון קרן ההשקעות של סורוס במניות החברה.{{הערה|{{TheMarker|מיה אפשטיין|טבע - האחזקה הגדולה של ג'ורג' סורוס ברבעון הרביעי|1.2245194|25 ביוני 2014}}}} * '''[[אלרוב נדל"ן ומלונאות]]''' – ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה ה־20]] החזיק כ־25% ממניות החברה בשותפות עם [[אלפרד אקירוב]].{{הערה|{{גלובס|שלמה פרידמן|קרן קוואנטום של ג'ורג' סורוס הפכה לבעלת עניין בחברת אלרוב|145769|18 בדצמבר 1996}}}}{{הערה|{{גלובס|שלמה פרידמן|אלרוב - סורוס קנה עוד חצי אחוז |106821|16 בפברואר 1998}}}} בהמשך מכר את המניות ל[[נוחי דנקנר]].{{הערה|{{ynet|עופר פטרסבורג|ג'ורג' סורוס חוזר להתעניין בהשקעות בישראל|2824176|26 בנובמבר 2003}}}} * '''מדיקה ונצ'ר פרטנרס''' – בשנת 2004 השקיע כ־20 מיליון דולר ב[[קרן הון סיכון]] הישראלית "מדיקה ונצ'ר פרטנרס", המתמקדת בהשקעה בחברות המפתחות טכנולוגיות בתחומי הרפואה השונים, בשיתוף [[בנק הפועלים]].{{הערה|{{הארץ|רם דגן|בנק הפועלים מצטרף לג'ורג' סורוס: ישקיע 20 מיליון דולר בקרן של מדיקה ונצ'ר פרטנרס|1.1049756|11 בספטמבר 2005}}}} * '''[[אלוט]]''' – קרן ההשקעות של סורוס מחזיקה 16% ממניות החברה החל משנת 2017.{{הערה|{{TheMarker|מיה אפשטיין|סורוס הגדיל אחזקותיו באלוט תקשורת: מחזיק ב-16% מהחברה|1.4195851|25 ביוני 2017}}}} ==תרומותיו== החל מ[[שנות ה-80|שנות ה־80]] החל סורוס בפעילות פילנתרופית למען דמוקרטיזציה וחברה חופשית, ועם הזמן הפך לאחד התורמים הגדולים בעולם לארגוני [[חברה אזרחית]]. רוב התרומות נעשות בעזרת "מכון החברה הפתוחה" שהקים. מאז [[1982]] ועד תחילת [[2017]] תרם המכון מעל 14 מיליארד דולר.{{הערה|[https://www.opensocietyfoundations.org/about/expenditures תקציב הוצאות המכון לשנת 2017], באתר המכון}} בסוף 2017 תרם סורוס למכון 18 מיליארד דולר.{{הערה|{{כלכליסט||ג'ורג' סורוס העביר 18 מיליארד דולר לקרן התרומות שלו|3723012|17 באוקטובר 2017}}}} את פעילותו הפילנתרופית התחיל סורוס ב[[מזרח אירופה]] בסוף ימי [[הגוש המזרחי|המשטר הקומוניסטי]]. הוא תרם לארגונים כמו [[סולידריות (תנועה)|סולידריות]] ב[[פולין]] ו[[אמנה 77]] ב[[צ'כוסלובקיה]]. בהונגריה הוא תרם לרכישת מאות [[מכונת צילום|מכונות צילום]] (שעד אז היו בשליטה ממשלתית הדוקה) ולייבוא רבבות ספרים שלא ניתן היה להשיג עד אז במדינה.{{הערה|סקוט קולר, [https://cspcs.sanford.duke.edu/sites/default/files/descriptive/open_society_institute.pdf Support of Democratization and Civil Societies in Central and Eastern Europe] באתר המרכז לפילנתרופיה אסטרטגית וחברה אזרחית (CSPCS) ב[[אוניברסיטת דיוק]]}} סורוס הוא התורם המרכזי ל[[האוניברסיטה המרכז-אירופית|אוניברסיטה המרכז־אירופית]] שהוקמה ב־[[1991]] בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי שם. האוניברסיטה מעניקה את "פרס החברה הפתוחה", שראשון זוכיו היה הפילוסוף [[קרל פופר]].{{הערה|[https://www.ceu.edu/node/17572 CEU Open Society Prize Winners]|כיוון=שמאל}} סורוס היה אחד ממתנגדיו הגדולים של [[נשיא ארצות הברית]] לשעבר [[ג'ורג' ווקר בוש]] ותרם כסף רב לקמפיינים של מתחריו. בכלל זה תרם ל[[המפלגה הדמוקרטית|מפלגה הדמוקרטית]] 27 מיליון דולר, בעת [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004]].{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|סורוס נגד אובמה: "איבד שליטה על האג'נדה הכלכלית והותיר אותה בידי הרפובליקאים"|wallstreet/1.1598880|20 בפברואר 2011}}}} הוא תרם גם למסעי הבחירות של [[ברק אובמה]] לנשיאות. סורוס נמנה עם התורמים המרכזיים של שדולת "[[ג'יי סטריט]]".{{הערה|[http://finance.walla.co.il/?w=/3/1736397&m=1&mid=100683 זהו המיליארדר שמממן את יהודי השמאל באמריקה], [[וואלה]], 25.10.2010}} מכון החברה הפתוחה תרם לארגוני שמאל בישראל ולארגונים הקשורים לזכויות האדם של לערביי ישראל והרשות הפלסטינית. בין היתר נתרמו 2.5 מיליון דולר ל[[עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל]], ומיליון דולר לארגון [[אעלאם]].{{הערה|{{מידה|כותב=ליאל ליבוביץ'|כותרת=כך עובדת תיבת התהודה של עמותות השמאל הקיצוני|מספר כתבה=48603|תאריך=18 באוגוסט 2016}}.}} נכון לשנים 2014–2015, קיבלו כסף מגופים של 'החברה הפתוחה' בסכום מצטבר של מיליוני שקלים, הארגונים [[בצלם]], [[שוברים שתיקה]], [[מחסום ווטש]] ועוד. [[הקרן החדשה לישראל]] קיבלה מענק בסך 837 אלף דולר בשנת 2015.{{הערה|{{ערוץ 20|מיכל שמעון|המיליארדר האנטי ישראלי מתערב לטובת "שוברים שתיקה"|כתבה-המיליארדר-האנטי-ישראלי-מתערב|31 באוקטובר 2016}}.}} על פי המסמכים, המכון [[מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה|מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה]] קיבל שני מענקים על סך 100 אלף דולר כל אחד, כשאחד מהם הוגדר כמיועד "לגייס תמיכה פוליטית וציבורית בישראל נגד ההתנחלויות, באמצעות מחקר על ההשלכות הכלכליות שלהן".{{הערה|{{nrg|גדעון דוקוב|מחקר נגד ההתנחלויות מומן על ידי מליארדר אמריקאי|815/237|19 באוגוסט 2016|1|2}}}} ==עמדותיו והתגובה להן== סורוס תומך בארגוני שמאל וארגונים [[ליברליזם|ליברליים]] בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם. נחשב ל"ביקורתי כלפי מדיניות ממשלת ישראל".{{הערה|שם=מוניטור}} בשנת [[2003]] הביע סורוס עמדה שלפיה מדיניותן של מדינת ישראל ושל ארצות הברית וכן עושרם של יהודים מחזקים מגמות אנטישמיות.{{הערה|[http://www.jta.org/2003/11/10/archive/in-rare-jewish-appearance-george-soros-says-jews-and-israel-cause-anti-semitism In Rare Jewish Appearance, George Soros Says Jews and Israel Cause Anti- Semitism], Jewish Telegraph Agency, November 10, 2003|כיוון=שמאל}} ב־[[2007]] כתב מאמר ב־[[The New York Review of Books]], שבו טען שהאנטישמיות קדמה למדינת ישראל, ושמדיניות מדינת ישראל אינה אחראית לאנטישמיות, אולם הגישה כלפי מדינת ישראל מושפעת מהמדיניות שלה.{{הערה|[https://www.georgesoros.com/essays/on_israel_america_and_aipac/ On Israel, America and AIPAC], אתר הבית של ג'ורג' סורוס, 12 באפריל 2007 {{באנגלית}}}} ב־2018 נבחר סורוס לאיש השנה של "[[פייננשל טיימס]]", בנימוק: "הבחירה [...] משקפת בדרך כלל הישגים. במקרה של סורוס, הבחירה בו מייצגת גם את הערכים שהוא מייצג".{{הערה|{{TheMarker|ישראל פישר|איש השנה של "פייננשל טיימס": המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס|1.6763079|19 בדצמבר 2018}}}} === האשמות נגד סורוס באיראן כנגד ניסיון לבצע הפיכה שלטונית === בשנת 2007 השלטונות ב[[איראן]] עצרו את Kian Tajbakhsh, פוליטיקאי רפורמיסט, בגין פשעים נגד הביטחון הלאומי, בגלל שעבד עם ארגונים אמריקאים כמו Gulf 2000 וOpen Society Foundations - ארגון במימונו של סורוס. לאחר כמה חודשי מעצר הוא שוחרר בעקבות לחץ אמריקאי. בשנת 2009 על רקע [[הבחירות לנשיאות איראן ותנועת המחאה 2009|בחירות באיראן ומחאה רחבה שפרצה בעקבותיה]] הואשם Kian Tajbakhsh, בכך שהוא זמם לבצע [[הפיכה]] נגד השלטונות בטהרן. לפי השלטונות המהומות לא היו התפרצות ספונטנית של מחאה אלא חלק מ[[קשירת קשר|מזימה]] ליצור "[[מהפכת הקטיפה|מהפכת קטיפה]]" שמומנה לטענת השלטונות על ידי ממשלות זרות ועל ידי סורוס.{{הערה|ROBERT MACKEY, [https://archive.nytimes.com/thelede.blogs.nytimes.com/2009/08/27/irans-fear-of-a-velvet-revolution/ Iran’s Fear of a ‘Velvet Revolution’], [[ניו יורק טיימס]], 27 באוגוסט 2009|כיוון=שמאל}} Tajbakhsh הורשע בהאשמות של ריגול ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. בשנת 2010, לאחר לחץ בינלאומי, הוא שוחרר למעצר בית. בשנת 2011 בראיון ב-CNN תקף סורוס את המשטר באיראן וחזה כי הוא לא יחזיק מעמד. [https://www.youtube.com/watch?v=qVSC91biBZU] === האשמות בהונגריה מטעם ויקטור אורבן=== [[קובץ:NK kerdoiv-page-001.jpg|ממוזער|340x340 פיקסלים|העמוד הראשון בשאלון ההתייעצות הלאומית על תוכנית סורוס, בראשו התמונה ששימשה בקמפיין שלטי החוצות נגד סורוס]] סורוס מותקף באופן תדיר על ידי מפלגת השלטון ההונגרית [[פידס]] ומנהיגהּ [[ויקטור אורבן]], [[ראש ממשלת הונגריה]].{{הערה|שם=אוני}}<ref name=":0" /><ref name=":1" /> סורוס פועל נגד מדיניות ההגירה של הונגריה, המונעת כניסת פליטים מוסלמים למדינה. המפלגה כינתה את פעולותיו "תוכנית סורוס" ({{הו|Soros-terv|Soros-terv}}), ותיארה אותה כקנוניה בין־לאומית להצפת הונגריה במהגרים.{{הערה|שם=אוני}} מפלגת פידס שלחה לשמונה מיליון אזרחים הונגרים ב־2017 שאלון התייעצות לאומית המאשים את סורוס בהרס הונגריה, הריסת התרבות ההונגרית, שינוי מערכת המשפט וכפייה על המדינה לקבל מהגרים.{{הערה|שם=אוני}} [[פידס]] יצאה בקמפיין שלטי חוצות נגד סורוס שבהם נאמר: "אסור לתת לג'ורג' סורוס להיות זה שצוחק אחרון".{{הערה|{{הארץ||כך עזרו יועציו הפוליטיים של נתניהו ליצור את הקמפיין האנטישמי נגד סורוס|1.6868096|23 בינואר 2019}}}}{{הערה|Hannes Grassegger, [https://www.buzzfeednews.com/article/hnsgrassegger/george-soros-conspiracy-finkelstein-birnbaum-orban-netanyahu The Unbelievable Story Of The Plot Against George Soros], [[BuzzFeed]], January 20, 2019|כיוון=שמאל}} בין השאר הודבק דיוקנו של סורוס על רציפי רכבת בבודפשט כדי שנוסעים ידרכו עליו. הקהילה היהודית בהונגריה ראתה בקמפיין זה גם עידוד לאנטישמיות,{{הערה|{{ישראל היום|רונן דורפן|בבודפשט התנהג כיהודי|490213|13 ביולי 2017}}}} ובעקבות זאת פרסם שגריר ישראל בהונגריה הודעת גינוי לקמפיין. יום לאחר מכן פרסם משרד החוץ הודעת הבהרה, בהנחיית ראש הממשלה ושר החוץ, [[בנימין נתניהו]], שבה נאמר כי ישראל מגנה כל ביטוי של אנטישמיות, אך הודעת הגינוי "לא נועדה בשום אופן לעשות דה־לגיטימציה לגורמים שמותחים ביקורת על ג'ורג' סורוס, אדם שבאופן מתמשך חותר תחת ממשלות ישראל שנבחרו באופן דמוקרטי וזאת על ידי מימון ארגונים שמכפישים את המדינה היהודית ומנסים לשלול ממנה את זכותה להגנה עצמית".{{הערה|שם=רביד}} [[האוניברסיטה המרכז-אירופית|האוניברסיטה המרכז־אירופית]], שהוקמה על־ידי סורוס, נרדפה על־ידי מפלגת פידס עד שנאלצה להעביר את פעילותה אל מחוץ להונגריה.{{הערה|{{הארץ|עודד רענן|מחאת המונים בהונגריה על חוק המגביל אוניברסיטאות זרות|1.4023567|14 באפריל 2017}}|שם=הארץ}}{{הערה|{{גלובס|שירות בלומברג|כך הפכה האוניברסיטה של סורוס לשדה קרב על הדמוקרטיה בהונגריה|1001183796|3 באפריל 2017}}}}{{הערה|{{הארץ||ראש ממשלת הונגריה הורה לסגור את החוגים למגדר באוניברסיטאות במדינה|1.6365767|12 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{הארץ|[[ניו יורק טיימס]]|ממשלת אורבן אילצה אוניברסיטה שייסד סורוס לעזוב את הונגריה|1.6717928|4 בדצמבר 2018}}}}<ref name=":0" /> בשנת 2020 כינה בכיר בממשלה ההונגרית את סורוס "ה[[פיהרר]] הליברלי" והאשים אותו בהפיכת אירופה ל[[תא גזים]], אליו מוזרם הגז הרעיל דרך "ארגוני החברה הפתוחה".<ref name=":0" /> בנאום לאומה בשנת 2023 האשים אורבן את סורוס בהזרמת כסף לחבריו כדי ש"יהיה במה לירות בנו".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dailynewshungary.com/iw/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%A1%2C-%D7%A0%D7%90%D7%98%22%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94/|כותרת=נאום מצב האומה של אורבן: נאט"ו היה צריך לקבל את ההישגים הטריטוריאליים של רוסיה|אתר=Daily News Hungary|תאריך=18.2.2023}}</ref> === האשמות ברוסיה מטעם ממשלתו של ולדימיר פוטין=== ממשלות שמרניות ו[[אוטוריטארי|אוטוריטאריות]] מתייחסות אל סורוס כאויב. [[נשיא רוסיה]], [[ולדימיר פוטין]], סילק מ[[רוסיה]] את ארגוני "החברה הפתוחה", אותם הגדיר כ"איום ביטחוני", ואסר בחקיקה קבלת תרומות מסורוס.{{הערה|שם=אוני|{{גלובס|אסף אוני|כך הפך המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס לאויב העולם|1001207527|12 באוקטובר 2017}}}} ב[[מקדוניה]], הנמצאת בנתיב המעבר של פליטים לגרמניה, נמתחת ביקורת ממשלתית על סורוס ונערכו הפגנות נגדו.{{הערה|שם=אוני}} === האשמות בארצות הברית מטעם רפובליקנים === בארצות הברית הופצה תאוריית קשר לפיה סורוס מימן את עצרת [[עצרת איחוד הימין האמריקאי בשארלוטסוויל|איחוד הימין האמריקאי בשארלוטסוויל]] שהוא גוף [[נאו-נאצי]], כדי להכפיש את כלל ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקנים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.com/us-news/2017-10-08/ty-article/congressman-floats-conspiracy-that-soros-funded-charlottesville/0000017f-e4c8-dc7e-adff-f4edb0b50000|כותרת=Republican Congressman Floats Conspiracy That George Soros Funded neo-Nazi Rally in Charlottesville}}|כיוון=שמאל}}. === האשמות בישראל מטעם ממשלות וארגוני הימין כנגד "הקרן לישראל החדשה" === [[ימין פוליטי בישראל|גופי ימין בישראל]] כמו אתר [[מידה (אתר אינטרנט)|מידה]]<ref>{{מידה|מספר כתבה=2016/08/16/גורג-סורוס-מיליארדר-בשירות-אויבי-ישרא/|כותב=איתי ראובני|כותרת=ג'ורג' סורוס, מיליארדר בשירות אויבי ישראל|תאריך=16/08/2016}}</ref> ופוליטיקאים ציונים ופרו-ישראלים רבים<ref>{{מעריב אונליין|2=מנכ"ל הקרן החדשה לישראל: "ג'ורג' סורוס מעולם לא תרם לנו"|3=news/politics/Article-620811|4=05 בפברואר 2018}}</ref> מבקרים את סורוס ואת ארגון [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]] ה[[פילנתרופיה|פילנתרופי]], עם השם המטעה – "[[הקרן החדשה לישראל]]" –שתורם בתורו כספים לתת-ארגונים כגון "[[בצלם]]" "" שסורוס נחשב מבין תורמיה הנכבדים ביותר. == חייו האישייםעיר עמים == [[קובץ:Soros talk in Malaysia.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ג'ורג' סורוס נואם ב[[מלזיה]]]] סורוס נשוי בשלישית ואב לחמישה ילדים. שלושת הראשונים נולדו מאשתו הראשונה, לה היה נשוי בשנים [[1960]]–[[1983]], ושני האחרונים מאשתו השנייה, לה היה נשוי בשנים 1983–[[2005]]. בשנת [[2008]] פגש סורוס את אשתו הנוכחית הצעירה ממנו בכ־40 שנה, [[טמיקו בולטון]], והזוג התחתן בספטמבר [[2013]]. == בין ספריו == * ג'ורג' סורוס, '''החברה הפתוחה בסכנה''', ידיעות ספרים – [[ספרי חמד]], 1999 * ג'ורג' סורוס, '''בועת העליונות האמריקאית''' – [[הוצאת דביר]], 2004 == ראו גם == * [[עמנואל גולדשטיין]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hungarianspectrum.org/2017/07/05/george-soros-and-george-orwells-emmanuel-goldstein/|הכותב=Eva S. Balogh|כותרת=George Soros and George Orwell’s Emmanuel Goldstein|אתר=Hungarian Spectrum|תאריך=2017-07-05|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-04-05}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kristóf Szombati, Anna Szilágyi|שם=Enemy in the Making|כתב עת=Political Research Associates|שנת הוצאה=2020-07-09|קישור=https://politicalresearch.org/2020/07/09/enemy-making}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.socialeurope.eu/orban-orwell-soros|הכותב=Stephen Pogány|כותרת=Orban, Orwell and Soros|תאריך=2017-07-17|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2023-04-05}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://bauman-joel-nachs-hon.blog/2018/02/12/vivre-dans-une-tyrannie-orwellienne-george-soros-le-nouvel-emmanuel-goldstein-arret-sur-info/|הכותב=De La Gr, E. Vadrouille a La Longue Marge|כותרת=Vivre dans une tyrannie orwellienne: George Soros, le nouvel Emmanuel Goldstein {{!}} Arrêt sur Info|אתר=" LIBERTÉGÉRIE "|תאריך=2018-02-12|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-04-05}}|כיוון=שמאל}}{{הערה|ראו גם {{הו|Emmanuel Goldstein#Soros György|עמנואל גולדשטיין וג'ורג' סורוס}} ב[[ויקיפדיה ההונגרית]]}} == קישורים חיצוניים == {{ויקישיתוף בשורה}} * {{אתר רשמי}} {{רשתות חברתיות}} * {{בריטניקה}} * [https://www.opensocietyfoundations.org/ אתר המכון "Open Society Institute"] * אתר [http://ineteconomics.org המכון לחשיבה כלכלית חדשה] * {{הארץ|שלמה אבינרי|קפיטליסט חתרני, המשקיע בבלתי צפוי|1.830310|7 באוקטובר 2002}} * {{ynet|אמיר שטוקהמר|גורו ההשקעות, ג'ורג' סורוס - קווים לדמותו|3782371|27 בספטמבר 2009}} * {{כלכליסט|ג'ון ארלידג', [[ניוזוויק]]|מיוחד ל"כלכליסט" - ג'ורג' סורוס: "יש רשע בעולם הפיננסי"|3559868|25 בינואר 2012}} * {{מידה|כותב=איתי ראובני|כותרת=ג'ורג' סורוס, מיליארדר בשירות אויבי ישראל|מספר כתבה=48562|תאריך=16 באוגוסט 2016}} * {{ידיעות אחרונות|ציפי שמילוביץ|הטייקון והטייפון|4989002|14 ביולי 2017}} * {{גלובס|אסף אוני|כך הפך המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס לאויב העולם|1001207527|12 באוקטובר 2017}} * {{ידיעות אחרונות|[[נחום ברנע]]|למה הם שונאים את סורוס|5233286|20 באפריל 2018}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:סורוס, ג'ורג'}} [[קטגוריה:ניצולי השואה]] [[קטגוריה:ילדים בשואה: הונגריה]] [[קטגוריה:יהודים הונגרים]] [[קטגוריה:אנשי עסקים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:אתאיסטים יהודים]] [[קטגוריה:אספרנטיסטים]] [[קטגוריה:נדבנים אמריקאים]] [[קטגוריה:מיליארדרים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:מהגרים מהונגריה לארצות הברית]] [[קטגוריה:אמריקאים ממוצא יהודי-הונגרי]] [[קטגוריה:מורשעים בדין בצרפת]] [[קטגוריה:אתאיסטים אמריקאים]] [[קטגוריה:אישים שעל שמם כוכב לכת מינורי]] [[קטגוריה:בוגרי בית הספר לכלכלה של לונדון]] [[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1930]]'