בדיקת שינויים ספציפיים

'{{עריכה|סיבה=דורש סידור, הגהה ודיוק ניסוחים|נושא=מדעי החברה|נושא2=יהדות|כל הערך=כן}} {{ראו גם|אנטי-יהדות}} '''אוטואנטישמיות''' (נכתב גם '''אוטו־אנטישמיות''', או לחילופין, '''שנאה עצמית־יהודית''' מאנגלית: '''Self-hatred Jews''') הוא [[מונח]] ה[[הגדרה|מגדיר]] [[תופעה]] חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם מ[[אתניות יהודית|מוצא יהודי]] מפגין [[עוינות]] [[פיקסציה|אובססיבית]] כלפי בני עמו ודתו היהודית, באופן דומה לזו שמפתחים ה[[אנטישמיות|אנטישמים]] מקרב עמים אחרים ודתות אחרות. == הגדרה == על פי ה[[פילוסוף]] [[יעקב גולומב]], בהקדמה לספרו של פול רייטר,<ref name="social-sciences.m.tau.ac.il">Paul Reiter, 2012 [https://social-sciences.m.tau.ac.il/sites/socsci.tau.ac.il/files/media_server/social/social-poli/bikoret.golomb.pdf On the Origins of Jewish Self-Hatred], Princeton University Press, 166 pages</ref> הראשון שטבע את המונח "שנאה יהודית עצמית" היה {{קישור שפה|2=Anton Kuh|3=אנטון קו}} בספרו "Juden und Deutsche", שראה אור בברלין בשנת 1921. בהמשך אימץ את המונח [[תאודור לסינג]], אשר שלוש שנים לפני [[עליית הנאצים לשלטון]] פרסם ספר שעורר הדים רבים בשם "השנאה העצמית היהודית" (Der jüdische Selbsthaß), בו ניסה להסביר את תופעת השנאה העצמית היהודית – משכילים יהודים [[אנטישמי]]ים אשר הסיתו כלפי העם היהודי ואשר ראו ביהדות את מקור הרוע בעולם. דוגמה נפוצה ומקובלת לתופעת האוטואנטישמיות היא המקרה של [[אוטו ויינינגר]], [[פילוסוף]] [[אוסטריה|אוסטרי]] ממוצא יהודי אשר התנצר ופרסם דברי גזענות אנטישמיים ששירתו לימים את [[האידאולוגיה הנאצית]] בגרמניה. לדברי ה[[היסטוריון]] האמריקני [[סנדר גילמן]], המקור של רעיון השנאה העצמית היהודית נובע מהמתח בין יהודי [[גרמניה]] ליהודים המהגרים ממזרח אירופה בשלהי המאה ה-19. היהודים הגרמנים הפנימו את הסטריאוטיפים השליליים שייחסו האנטישמים ליהודי המזרח וליהודים בכלל, והואשמו בתורם בשנאה עצמית.{{הערה|1=סנדר גילמן, Jewish self-hatred: anti-Semitism and the hidden language of the Jews, הוצאת ג'ון הופקינס, 1986.}} ==שימוש== לרוב, משתמשים בהגדרה אוטואנטישמי כלפי יהודים שפעולותיהם או התבטאויותיהם נתפשות בעיני המבקרים כמופנות נגד העם היהודי כולו. בנוסף על קיומה של האוטואנטישמיות כתופעה ממשית בעולם, הביטוי "אוטואנטישמי" הפך במידה רבה ל[[כינוי גנאי]] בו נעשה שימוש, למשל בעיתונים [[ג'ואיש ויק]] ו[[ג'רוזלם פוסט]], כביקורת על יהודים המבקרים את מדינת [[ישראל]] או מדיניותה של [[ממשלת ישראל]], יהודים שבחרו להתרחק ממורשתם היהודית, וכן נעשה שימוש בכינוי הגנאי כנגד [[אנטי ציונות|אנטי-ציונים]], [[פוסט-ציונות|פוסט-ציונים]] וכנגד [[ההיסטוריונים החדשים]]. בעבר גם נעשה שימוש בכינוי "אוטואנטישמי" ככינוי גנאי כנגד [[יהדות רפורמית|יהודים רפורמים]]. סופרים יהודיים ופעילים פוליטיים ממוצא יהודי שהביעו בעבר ביקורת כנגד מדינת [[ישראל]] או [[ציונות|התנועה הציונית]] וכונו במונח זה, טענו כי השימוש בכינוי גנאי זה כנגדם מטעה מכיוון שהוא מתבסס על השקפותיהם הפוליטיות בלבד. [[ברל כצנלסון]], ממנהיגיה הבולטים של [[תנועת העבודה]] בארץ ישראל, הוגה דעות של ה[[w:ציונות סוציאליסטית|ציונות הסוציאליסטית]], בנאום שנשא ב-1 במאי 1936 ופורסם [[דבר (עיתון)|בעיתון דבר]] ב־4 במאי 1936, ניתח והגדיר את התופעה כסילוף שכלי ונפשי, סוג של [[משומד|שמד]] ותבע להילחם בה:{{ציטוט|תוכן=... היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך [[מסירות נפש]], פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט.|מקור=[[ברל כצנלסון]], נאום [[1 במאי]] [[1936]]|מירכאות=כן}} קו, לסינג ורייטר השתמשו במונח כדי לסמן משמעות גואלת וחיובית, לדעתם, באשר היא מאפשרת לנשאי התופעה להתגבר על המתחים הנפשיים הפנימיים שנבעו מ[[התבוללות]] היהודים בארצות דוברות ה[[גרמנית]] בשלהי המאה ה-19, ואת התפרצותה הנפלאה של היצירתיות המקורית בקרבם, ומבחינה זו היא מעין עידון תרבותי ואישי של האנטישמיות והתגברות עליה.<ref name="social-sciences.m.tau.ac.il"/> יש הרואים בחלק מארגוני ה[[שמאל רדיקלי|שמאל הרדיקלי]] בישראל ארגונים אוטו-אנטישמים או מסייעים להפצת האנטישמיות.{{הערה|[[בן דרור ימיני]], "קואליציית הטירוף", [[מעריב]], "מוספשבת", 8.1.2010.}}{{הערה|[[טוביה טננבום]], "[[תפוס ת'יהודי]]", 2014}} גם [[נורמן פינקלשטיין]], שכתב את הספר "[[תעשיית השואה]]", מבקר חריף של [[ישראל]] שתומך בארגוני הטרור [[חמאס]] ו[[חזבאללה]], הואשם בהיותו אוטו-אנטישמי.{{הערה|1=[[בן דרור ימיני]], [https://www.makorrishon.co.il/nrg/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=846 יש יהודים אנטישמים], [[nrg]]-[[בלוג]]ים, 18.1.2010}} הפסיכולוג פרופ' שלמה שרן מגדיר את השנאה העצמית כדה-לגיטימציה וביזוי של היהודים כעם, אך מוצא אותה גם במעגל רחב יותר: תשוקה בלתי נורמלית ל"נורמליות", ורצון לדחות את הגרסאות המוכרות לחיים יהודיים כשהמטרה אינה לשפר את הקיום היהודי אלא לשים לו קץ. לדבריו, "ככל שישראל דבקה בציפיות ובדרישות של אחרים כדי להיות נורמלית, היא נעשית פחות נורמלית". כדי שתתפתח שנאה עצמית, יש צורך ברצון להיטמעות בקרב העמים האחרים, ורצון כזה קיים היום במידה זו או אחרת אצל כל היהודים. אולם "התנאי המספיק לשנאה עצמית הוא לא לסבול את היותנו שונים, את היותנו אנחנו". מייק פינליי, ממחלקת הפסיכולוגיה של [[אוניברסיטת סארי]] בדרום מזרח אנגליה ציין בעבר כי "ההאשמה לפיה אדם בחר להתנתק מן המגזר שלו יכולה להיות ניסיון רטורי להשתיק גורם זה, על מנת להציג אנשים מסוימים באור שלילי ככל האפשר, ובפרט כדי לייצג עמדות פוליטיות כחלק מהותי מן הזהות המגזרית".{{הערה|שם=Finlay|1=W. M. L. Finlay, "Pathologizing Dissent: Identity Politics, Zionism and the 'Self-Hating Jew'", ''British Journal of Social Psychology'', Vol. 44 No. 2, June 2005, pp. 201-222. [http://www.jfjfp.org/BackgroundU/finlay.pdf Online summary].|כיוון=שמאל}} פינליי מציין גם כן כי "הקונספט של "יהודי בעל שנאה עצמית" ממחיש את החשיבות בהכרה כי לעיתים קרובות מתפתחים מושגים פסיכולוגיים בהקשרים פוליטיים ספציפיים אשר משמשים אנשים מסוימים כאמצעי להעניק לדעותיהם כביכול לגיטימיות מחוץ למסגרת המחלוקת הפוליטית". === מונחים דומים === "Self-hating Jew" או "Self-loathing Jew" (תרגום חופשי לעברית: "יהודי בעל שנאה עצמית" או "יהודי בעל תיעוב עצמי") הם כינויי גנאי זהים הנפוצים בעיקר ב[[ארצות הברית]] ומשמשים לתיאור יהודים החשים שנאה כלפי המוצא היהודי שלהם או כלפי יהודים אחרים. גם כאן, יש אנשים שטוענים שהכינוי ניתן להם שלא בצדק, רק משום שביקרו את פעולותיה של מדינת ישראל או את מדיניות ממשלתה. העיתונאי [[דן מרגלית]] עשה ב-2009 שימוש במושג "יהודי-שונא-יהודים" בהתייחסות אל [[ריצ'רד גולדסטון]], על רקע מסקנות [[צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה]].{{הערה|1=[[ישראל היום]], 14 באוקטובר 2009}} [[נתן זהבי]] השתמש באותו מונח בתוכנית "[[זהבי עצבני]]" בהתייחסות להתבטאות של [[אלי ישי]] מ-2002.{{הערה|1="[http://www.103.fm/programs/event.aspx?R8r06VQ=EJHG&c41t4nzVq=EM נתן זהבי: "ראשי התיבות ש"ס - שרמוטות ספרדיות"], באתר [[רדיו ללא הפסקה]]}} ==המחלוקת לגבי המינוח והשימוש בהגדרה "שנאה עצמית"== [[מייקל דש]]{{הערה|1=[http://www.theaustralian.news.com.au/story/0,20867,21188162-7583,00.html Critics of Israel deserve a debate, not demonisation] The Australian February 08, [[2007]]|כיוון=שמאל}}, [[מייקל לרנר (רב)|מייקל לרנר]]{{הערה|1=[http://www.spinninglobe.net/healingexcerpt.htm ''Healing Israel/Palestine: A Path to Peace and Reconciliation''], North Atlantic Books, 2003.|כיוון=שמאל}}, ו[[נועם חומסקי]]{{הערה|1=Deborah Solomon, [http://www.nytimes.com/2003/11/02/magazine/02QUESTIONS.html The Professorial Provocateur], ''[[הניו יורק טיימס]]'', November 2, [[2003]].}} ציינו כי חלק מהמחזיקים בדעות פרו-ישראליות משתמשים במונח בצורה שנועדה לפגוע באמינותם של יריביהם הפוליטיים על מנת להשתיק כל יהודי שאינו מסכים עם השקפותיהם הפוליטיות לגבי מדיניותה של מדינת ישראל. הפרופסור הישראלי ופעיל זכויות האדם [[ישראל שחק]] ציין בעבר כי לדעתו "זהו ביטוי נאצי. הנאצים כינו גרמנים אשר הגנו על זכויות היהודים - גרמנים בעלי שנאה עצמית".{{הערה|1=Richard H. Curtiss, "[http://www.washington-report.org/backissues/0689/8906019.htm Personality: Dr. Israel Shahak]", ''[[Washington Report on Middle East Affairs]]'', June 1989.|כיוון=שמאל}} ההיסטוריון האמריקני [[סנדר גילמן|סאנדר גילמן]]{{הערה|1= Sander Gilman, "Jewish Self-Hatred: Anti-Semitism and the Hidden Language of the Jews," Baltimore:Johns Hopkins University Press 1986, pp. 361. |כיוון=שמאל}} דוחה את הרעיון כי כל או רוב היהודים המבקרים את מדיניותה של מדינת ישראל הם בעלי שנאה עצמית. לפי השקפתו, אם אדם יהודי פועל כנגד המדינה היהודית מתוך אמונה כי היהודים, כקבוצה, אינם ראויים להגדרה עצמית לאומית אז לדעתו המונח יהיה ישים. מצד שני, אם אדם יהודי מתנגד רק למדיניות ספציפית בלבד ולא לעצם קיומה של מדינת ישראל, אין להסיק כי הוא בעל שנאה עצמית משום שייתכן שישנה בעתיד את השקפותיו בהתאם לשינויים שיחולו במדיניותם ומעשיהם של הצד הפלסטיני והצד הישראלי. אף על פי כן, אם השקפותיו של האדם מקובעים, לטענת גילמן, ניתן יהיה באופן הגיוני לכנותו בעל "שנאה עצמית". ==ראו גם== * [[אנטישמיות]] * [[אנטי-יהדות]] * [[קאפו]] * [[ג'ורג' סורוס]] * [[שנאה עצמית]] * [[יהודי גלותי]] * [[אזרח העולם]] * [[אוטו ויינינגר]] * "[[המאמין (סרט, 2001)|המאמין]]" ==לקריאה נוספת== * [[שמואל דותן]], 'שנאה עצמית יהודית-קומוניסטית והתגובה הציונית', '''האומה''' כט (107) (1992), 297-291. ==קישורים חיצוניים== * {{רמב"י נושא|אנטישמיות : שנאה עצמית}} * {{זמן יהודי חדש|[[מנחם ברינקר]]|שנאה עצמית יהודית|א|76.2640.4|48–49}} * {{הפועל הצעיר|יוסף ויתקין|שנאה והערצה עצמית|19110412|5}}, {{הפועל הצעיר||המשך|19110412|6}}, {{הפועל הצעיר||המשך|1911/05/09|00801|9 במאי 1911}} ([http://www.benyehuda.org/vitkin/articles_05.html המאמר] ב[[פרויקט בן-יהודה]]) * {{דבר|יהודה גוטהלף|שנאה עצמית|19551118|35}} * [[אסף מלאך]], [https://www.statesmanship.org.il/he/about-the-jsc/publications/selected-lectures/item/912-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D,-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%93-%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A יהודים, סיפור של שנאה עצמית] * [[יעקב גולומב]], [http://leobaeck.oxfordjournals.org/cgi/reprint/50/1/233.pdf שנאה-עצמית יהודית: ניטשה, פרויד והמקרה של תיאודור לסינג] {{אנגלית}} * {{נתיב|[[אליקים העצני]]|השנאה העצמית היהודית (2003)|2004_1_haetzni|ינואר 2004}} * לוראן כהן, [https://eretzacheret.org/אותה-אשמה/ אותה אשמה]: על אנטישמיות ושנאה עצמית, '''[[ארץ אחרת]]''', גיליון 7 * {{הארץ|עופרי אילני|שנאת יהודית עצמית – לא רק בעיה של שמאלנים|1.2672780|30 ביוני 2015}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים|יישור=ימין}} {{אנטישמיות}} [[קטגוריה:אוטואנטישמיות|*]] [[קטגוריה:שנאה]] [[קטגוריה:תרבות יהודית]] [[קטגוריה:החברה היהודית]] [[קטגוריה:כינויי גנאי]]'