פריזיה המזרחית

פריזיה המזרחית
מידע כללי
סוג	חבל ארץ
מיקום
מיקום	סקסוניה התחתונה
קואורדינטות	53°28′N 7°29′E / 53.47°N 7.49°E

פריזיה המזרחית או מזרח פריזיה (בגרמנית: Ostfriesland) הוא אזור החוף של צפון-מערב מדינת סקסוניה התחתית בגרמניה.

חבל זה מהווה את החלק המרכזי של פריזיה, והוא ממוקם בין פריזיה הצפונית (אנ') שבמדינת שלזוויג-הולשטיין ובין פריזיה המערבית שבהולנד. נכללת בו גם שרשרת איים, איי פריזיה המזרחית, הסמוכים לחוף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל במחצית השנייה של המאה ה-16 פרחה הרוזנות של פריזיה מבחינה כלכלית, בשל הגירה המונית של סוחרים קלוויניסטים שנמלטו צפונה מארצות השפלה מאימת מלחמות הדת שהתחוללו בארצות אלו. במהלך המאה ה-17 הפכה הישות המדינית של פריזיה המזרחית מרוזנות לנסיכות, תחת נסיכי בית צירקסנה (אנ'). עם מות הנסיך האחרון לבית צירקסנה, קרל אדצארד (אנ'), ב-1744 השתלט פרידריך הגדול על הנסיכות וצירף אותה לפרוסיה. ב-1806 סופחה פריזיה המזרחית לממלכת הולנד, ממלכה קצרת-ימים שהקים נפוליאון בונפרטה, וב-1810 סופחה יחד עם כל ממלכת הולנד לצרפת. בתקופה הקצרה שבה נשלטה בעקיפין או במישרין בידי צרפת הנפוליאונית התחוללה בחברה המזרח-פריזית תמורות מהירות. השליטה המקומית נמסרה לידיהם של ראשי ערים, במקום מועצות זקנים, והתושבים אימצו לראשונה שמות משפחה. הפרוסים השתלטו מחדש על הנסיכות ב-1813. כעבור שנתיים, כחלק מהחלטות קונגרס וינה, מסרה אותה פרוסיה לממלכת הנובר, שהתאחדה בעצמה עם פרוסיה ב-1866.

יהודי פריזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים התיישבו בפריזיה המזרחית במאה ה-16, ולקראת מחצית המאה התגבשו בה לראשונה גם קהילות יהודיות, בעיקר באמדן שהקהילה היהודית בה מנתה רשמית 186 איש בסוף המאה ה-17, אך גם בעיר הנמל נורדן (אנ'), בלר ובבירת הרוזנות, אאוריך (גר').

בתחילת המאה ה-18 היו בפריזיה המזרחית כ-160 משפחות יהודיות, ובתחילת המאה ה-19 נמנו בה כבר 1,384 יהודים^[1]. היישובים בפריזיה המזרחית שבהם התקיימה קהילה יהודית, היו: אאוריך, אזנס (אנ'), אמדן, בונדה (אנ'), דורנום (אנ'), ויטמונד (אנ'), ונר (אנ'), ימגום (אנ'), לר, נוישטטגדנס (גר') ונורדן^[2].