לוי בר סיסי
 | |
| מערת קבורה המיוחסת לרבי לוי ואביו בקיבוץ סאסא | |
| לידה |
המאה ה־2 ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־3 בבל, האימפריה הסאסאנית |
| תקופת הפעילות | דור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים |
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא |
| תלמידיו | רבי ברכיה, רבי יעקב בר אבונא, רבי חייא בר אבא, שמואל ורבי אבדימי דמן חיפה |
| בני דורו | רבי חנינא בר חמא ואבא בר אבא אביו של שמואל |
| צאצאים | זבדי בן לוי (השערה) |
  | |
לוי בר סיסי (או סתם לוי[1], לוי סבא) היה מחכמי ארץ ישראל (ולימים עקר לבבל) בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. כחכמים אחרים מבני דורו גם לוי סידר קובץ של ברייתות שהובא כמה פעמים בשני התלמודים[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוי היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא[3], שהחשיבו מאוד, וכאשר ביקשו ממנו בני העיר סימונייא שבגליל התחתון שימנה להם חכם שישמש להם דרשן, דיין, חזן, מורה משנה ועוסק בכל צורכי הציבור, נתן להם את לוי בר סיסי, ואמר להם: אדם כמוני נתתי לכם[4]. עם זאת כאשר לא מצאה חן בעיני רבי שיטת לימודו של לוי, גער בו ואמר: "כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו"[5].
לעומת זאת התחשב בלוי רבו רבי יהודה הנשיא בדעתו בדרך ושיטת הלימוד ללמוד לפי תאוותו וחשקו במסכת מסוימת כפי המובא בתלמוד[6]; אמר רב אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, שנאמר (תהלים א, ב) "כי אם בתורת ה' חפצו", לוי ורבי שמעון ברבי ישבו לפני רבי יהודה הנשיא המכונה רבי וקראו פסוקים סדורים מהספר עד שגמרו את הספר ללמוד, לוי אמר יביאו לנו ספר משלי ונלמד בו, רבי שמעון ברבי אמר יביאו לנו ספר תהלים ונלמד בו, כפו והכריחו את לוי והביאו ספר תילים, כשהגיעו לפסוק כי אם בתורת ה' חפצו פרש רבי מהלימוד וסגר את הספר ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ ואי אפשר לכפות בכח את התלמיד ללמוד מה שליבו אינו חפץ, שמח ואמר לוי לרבו רבי יהודה הנשיא, רבי נתת לנו רשות לעמוד ושיחררת אותנו ללמוד תורה לפי רוחנו ואהבתנו.
גם בתלמוד ירושלמי (ברכות א, ה) מופיע סיפור על הקשר בין לוי לרבו רבי יהודה הנשיא, וזה הלשון: "ר' לוי בר סיסי הראה כריעה לפני רבי ונפסח (נעשה פיסח) ולא נתרפא".
לוי "בעל משלות ודומיות"[7] היה, ונהג לדמות אנשים לפי תכונתם לדברים אחרים. לפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא הוא ביקש ממנו שימשול לו משלים שונים: "הראני פרסיים? אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד (גבורים). הראני חברין? דומין למלאכי חבלה. הראני ישמעאלים? דומין לשעירים של בית הכיסא (היו לבושים מלבושים שחורים ודומים לשדים). הראני תלמידי חכמים שבבבל? דומים למלאכי השרת (לבושים במלבושים נאים ומהודרים)".
לאחר פטירתם של יהודה הנשיא ומחליפו בראשות הישיבה, רבי אפס, התמנה רבי חנינא בר חמא לתפקיד, ולוי שנותר ללא חברותא ברמתו ירד לבבל[8], שם למד עם אבא בר אבא, אביו של שמואל, בבית הכנסת העתיק "שף ויתיב" בנהרדעא.
לאחר פטירתו בא חברו - אבא בר אבא כדי להספיד אותו, ואמר ששקולה חביבותו של לוי בר סיסי לפני הקב"ה, כמו כל האנושות כולה[9].
הרב אהרון היימן משער שלוי היה אביו של האמורא זבדי בן לוי שחי בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל[10].
אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד מובאים כמה סיפורים מהם ניתן ללמוד על מעלתו של לוי. כך למשל פעם אחת כאשר באו גייסות (שודדים) לעירו נטל ספר תורה ועלה לראש הגג, ואמר: "ריבון העולמים, אם ביטלתי דבר אחד מספר תורה זה יכנסו להם, ואם לאו ילכו להם", ומיד הלכו השודדים[11]. בפעם אחרת, בתקופת בצורת, גזר לוי תענית ולא ירדו גשמים. אמר: "ריבונו של עולם, עלית וישבת במרום, ואין אתה מרחם על בניך", ומיד ירדו גשמים[12], אך בתלמוד במסכת ברכות מובא שנענש על זה שנעשה פיסח[13] אע"פ שאדם גדול היה לוי מפני שהטיח דברים כלפי מעלה.
ביטוי זה של אדם גדול וגברא רבא מובא במקום נוסף בתלמוד שכאשר הגיע לבבל הודיעו אנשי המקום לרב על בואו וכינו אותו "גברא רבה"[14].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המובא בתלמוד ירושלמי, רבי יוחנן היה תלמידו של חכם בשם רבי סיסיי, אמנם זהו איזכור יחיד לסיסיי. על אף הסבירות הגבוהה לא ידוע אם הכוונה היא לאביו של לוי.
במקורות חז"ל ישנם אזכורים למספר חכמים בני סיסי: יעקב בן סיסי, יהודה בן סיסי ואינייני בן סיסי.
קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מסורת עממית שתועדה בכתבי עולי הרגל מימי הביניים, לוי נקבר בסאסא יחד עם אביו רבי סיסיי ואחיו יוסי בר סיסי (על אף ש"יוסי בר סיסי" לא נזכר בספרות חז"ל כלל. ישעיה הורביץ[15] סובר שעולי הרגל טועים, ואולי מדובר ברבי יעקב או רבי יהודה, בני סיסי).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין לאו, "לוי בן סיסי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 42-37.
- "לוי בר סיסי", האנציקלופדיה העברית (כרך כא, עמ' 385), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט.
- ירון זילברשטיין, לוי בן סיסי ודרך עיצובה של מנהיגות רוחנית בספרות חז"ל: בין התנבלות אישית לנבילה חברתית, דפים למחקר בספרות 19, תשע"ד, עמ' 151- 171
- דב רטנר, משנתו של לוי בן סיסי, בתוך: דוד גינצבורג ויצחק דובער מארקאן (עורכים), זיכרון לאברהם אליהו, פטרבורג, תרס"ט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "לוי בר סיסי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
- לוי בר סיסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- קברו של לוי בר סיסי, באתר Mytzadik
- הרב מרדכי הוכמן, הצליעה של לוי, באתר ישיבה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בתלמוד הבבלי הוא מכונה לרוב בשם לוי ללא תוספת, ובירושלמי הוא מכונה לרוב רבי לוי בר סיסי. בכמה מקומות מובאים אותם סיפורים בבלי ובירושלמי, כאשר בבבלי הוא מכונה לוי ובירושלמי לוי בר סיסי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"א, עמוד א', תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, עמוד ב'
- ^ בראשית רבה, פרשה פ"א, פסקה ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ו'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ', עמוד ב', וכן תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט', עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ט, עמוד א'
- ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב, עמוד א'.
- ^ להסבר העניין ראו: תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ט, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ח'
- ^ הרב אהרן הימן, "זבדא בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, עמוד 379, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה ח' (דפוס וילנא: דף ט"ז, עמוד א')
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ה, עמוד א' ראו גם:תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ב, עמוד ב'
- ^ ובלשון התלמוד במסכת סוכה דף נג ע"א; תענית דף כה ע"א; ומגילה דף כב ע"ב אמר רבי אלעזר "לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה, שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע (נעשה פיסח ולא התרפא), ומנו (ומיהו אדם גדול שהטיח?) – לוי".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד ב'
- ^ בספרו 'עדן ציון'